בעוד כשנה ייערכו ההלוויות הראשונות בעיר הקברים התת־קרקעית המוקמת במנהרות הענקיות שנחצבות בימים אלה. הכניסה תהיה במעלית ואפליקציה נלווית תכוון אל הקבר שיהיה עשוי מקלקר

עם כ–4,000 מתים מדי שנה, לא פלא שבית הקברות הגדול בירושלים, הר המנוחות, עולה על גדותיו ונראה שזהו המקום שבו מצוקת הדיור הכי קשה בעיר. כעת, אחרי שמאות אלפי קברים מילאו כל פינה בהר, החלה החברה קדישא להקים מבני קבורה בני ארבע־שש קומות. במקביל, החלו גם לקבור בכוכים שנחצבו לשם כך בקירות. בימים אלה מוקמים מבנים נוספים, שיכילו עוד 26 אלף קברים, אבל גם זה לא יפתור את מצוקת הקבורה.

לכן, מתחת להר הולך ומושלם הפרויקט של חברת קדישא, של מנהרות קבורה ענקיות. בעוד כשנה צפויות להתקיים במנהרות ההלוויות הראשונות. בעשורים הקרובים יתמלאו המנהרות ב–22 אלף קברים. שני הפתרונות האלו — הבניינים והמנהרות — צפויים לתת פתרון ל–12–14 שנים.

לכן, כמעט אין ספק שבעתיד הרחוק יותר רוב מתי ירושלים ייקברו במנהרות תת־קרקעיות. פרויקט הקידוח והבנייה יוצא הדופן הזה ימשיך ויתרחב, ובסופו של דבר בעוד כמה שנים, תהיה נקרופוליס תת־קרקעית ענקית מתחת להר כולו. "עם כל הכבוד למתים, האדמה מעל הקרקע מיועדת לחיים", אומר בעת סיור במקום יהודה בשארי, המנהל הטכני של "חברה קדישא קהילת ירושלים" שבונה את הפרויקט.

לפני שבועיים זכה הפרויקט בפרס הוקרה בתחרות בינלאומית שנערכה בפריז לבנייה תת־קרקעית. מדובר במערכת מנהרות ענקיות באורך כולל של 1.3 קילומטרים בגובה 15 מטרים וברוחב דומה. במרכז מערכת המנהרות, שנחפרו בשנים האחרונות ובמרכזן פיר עצום — 16 קומות גובהו — שנקדח מראש ההר ועד לתחתית המנהרות. לאורך קירות הפיר ייבנו 3,000 קברים שהגישה אליהם תהיה דרך מערכת של מעליות, מדרגות ומרפסות.

את הפרוייקט יזם חנניה שחור, מנכ"ל חברה קדישא, קהילת ירושלים, שרואה בו גרסה מודרנית לקבורה המסורתית במערות. הפרוייקט תוכנן על ידי משרד פלג אדריכלים ונבנה על ידי חברת המנהור רולצור.

בתחתית הפיר יוקם מוזיאון קטן על קבורה בתקופת האבות. אנשי חברה קדישא מזכירים שמנהרות קבורה אינן זרות ליהדות. למעשה, היתה זו שיטת הקבורה המועדפת בקרב יהודי ארץ ישראל בתקופת בית שני והמשנה. יחד עם זאת, חלק מהקהילות החרדיות בעיר עדיין מסרבות שמתיהן יקברו בכוכים, וקרוב לוודאי שגם המנהרות לא יהיו לרוחן.

הקבורה במנהרות תהיה באחת משלוש דרכים: קבורת שדה רגילה ברצפת המנהרה, קבורה בכוכים שייבנו כמבנה נפרד בצמוד לקירות ובמקומות שהסלע מאפשר זאת, וקבורה בתוך כוך שייקדח במיוחד בדופן. בחברה קדישא מעריכים כי הכוכים בסלע הטבעי יתקבלו כשיטת קבורה מועדפת גם על הציבור החרדי, שמתנגד לכוכים הבנויים. בכל קומה במנהרה ייבנו או ייקדחו ארבע שורות של כוכים. השורה הרביעית, שאינה נגישה, מיועדת לנקברים גלמודים ולמי שתרם את גופתו למדע.

הכניסה למנהרות תהיה בירידה במעליות דרך הפיר או דרך פתח המנהרות בחלקו הדרומי של הר המנוחות. בתוך המנהרות ניתן יהיה לנוע ברגל או בכלי רכב חשמליים שיופעלו שם. הקברים עצמם ימופו ויועלו לאפליקציה שתקל על המשפחות למצוא את קברי יקיריהן — משימה שגם כעת אינה פשוטה כלל.

הקברים עצמם עשויים מקלקר. קברי הקלקר הם פטנט שממציא רונן פורטל, שפיתח מעין ארון קלקר שמורכב במהירות ויוצר את הפיר שאליו מוכנסת הגופה. לדברי בשארי הקלקר זול, פשוט מאוד להרכבה, קל ועמיד "לפחות לשני מיליון שנה". לדבריו, הקלקר מאפשר בנייה קלה בהרבה של המבנה שמחזיק את הקברים. הקברים נבנים כך שהם יהיו אטומים כלפי חוץ, מסיבות מובנות, אבל פתוחים בחלקם האחורי ומחוברים לאדמה הטבעית.

"אין תכנון לדבר כזה, היינו צריכים להתמודד עם בעיות נגישות, כיבוי אש, מילוט והנעת האנשים", אומר בשארי, "אנחנו כתבנו את התורה הזאת. הרעיון שאנשים לא ירגישו שהם נכנסים מתחת למנהרות, למשל, הנחיתי את מהנדס התאורה שיהיה די אור כדי שאדם שמגיע עם ספר תהילים קטן יוכל לקרוא ממנו".

רצפה