מחר שוב יעמדו אלו מול אלו, מפגיני עזה וחיילי צה"ל. אסור שמה שקרה ביום שישי שעבר, יחזור על עצמו גם מחר. לפני שבוע ירה צה"ל באש חיה במאות מפגינים לא חמושים, שלא סיכנו את חיי איש, הרג 18 ופצע מאות. סרטוני וידיאו הראו ירי במפגינים בגבם, ירי בראשו של מפגין שהרים את ידיו או ירי במפגין שקם מתפילה. כמעט כל המערכת הפוליטית גיבתה את צה"ל, ואפילו עודדה אותו. שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אמר גם השבוע שכל מי שיתקרב לגדר יסכן את חייו. זו גישה לא אנושית, לא מוסרית ולא חוקית.

צה"ל אמור לשמור על ריבונותה של מדינת ישראל ועל ביטחון תושביה. אין לו לא סמכות ולא רשות לירות באש חיה על מפגינים לא חמושים, שלא חוצים את גדר הגבול. גם השתייכותם של חלק מהמפגינים לחמאס או לארגונים אחרים לא מתירה לצה"ל להרוג בהם, כל עוד אינם חמושים ואינם מאיימים. יש בידי הצבא די אמצעים לא קטלניים שיכולים לעצור בעד המפגינים מלחצות את הגדר, מבלי להרוג או לפצוע אותם באש חיה. ביום שישי שעבר נמנע צה"ל משום מה מלהשתמש באותם אמצעים, ואת המלחמה במפגינים עשו חייליו באש צלפים.

הציפייה מצה"ל היא, שיפיק את לקחי הכישלון של יום שישי שעבר — מצב שבו יש 18 מפגינים הרוגים ומאות פצועים הוא בהחלט כישלון — וינקוט גישה אחרת. רוב העומדים מולו אינם חיילים ולא מחבלים. הם אזרחים שהחליטו לצאת למאבק לא אלים ביסודו על חירותם. זו זכותם. חובתו של צה"ל למלא את תפקידיו, אבל חנק המחאה הזאת אינו אחד מהם.

מבחנו של הצבא מחר יהיה במיעוט הנפגעים, עד למינימום הניתן, ובשום אופן לא בריבויים. גם תחת ממשלה ימנית ולאומנית, שלא רואה בפלסטינים בני אדם שווים, צה"ל צריך לשמור על צלם אנוש ועל החוק הבינלאומי. הרג מסיבי של מפגינים שוב מחר, הוא לא רק לא מוסרי, הוא גם עלול לדרדר את עזה ואת שאר שטחי הכיבוש לעימות אלים ומדמם. עימות כזה לא יתרום דבר לאיש. על צה"ל לעשות הכל כדי למנעו.

הארץ